אתר השפה העברית טאהא חוסיין הוא אתר חינוכי אלקטרוני שמטרתו להעביר את יסודות השפה העברית לדוברי ערבית זהו פרויקט חינוכי וולונטרי שהושק על ידי ההוגה והסופר המצרי המנוח בתחילת המאה העשרים השפה העברית תופסת מקום מיוחד בקרב הקהילה היהודית, שכן היא שפת האם שלהם והשפה הרשמית של מדינת ישראל למרות ששפה זו אינה קלה ללימוד, האתר של טאהא חוסיין מספק הנחיות ושיעורים פשוטים וקלים ללומדים רוצה ללמוד את השפה העברית.
אתר השפה העברית טהא חוסיין
האתר מכיל שיעורים חינמיים למתחילים, בינוניים ומתקדמים, וניתן לגשת אליהם בקלות באופן מקוון שיעורים אלו כוללים הוראת דקדוק עברית, אותיות, מילים ומשפטים, בנוסף להגדרות מפורטות של משפטים ואוצר מילים.
ראוי לציין כי האתר של טהא חוסיין הוא בין האתרים החינוכיים הראשונים בשפה העברית הזמינים באינטרנט, והוא עדיין מתעדכן באופן רציף, שכן הוא מספק כיום מאות חומרים בסיסיים, כללים והגדרות שדובר ערבי צריך ללמוד השפה העברית.
מספר הלומדים שלמדו את השפה העברית דרך אתר האינטרנט של טאהא חוסיין מוערך באלפים, והאתר נותר עד היום מקור חשוב ללימוד השפה העברית והעברה לכל הקבוצות המתעניינים.
לסיכום, אתר השפה העברית טאהא חוסיין הוא פרויקט מצטיין בתחום הוראת השפה העברית לדוברי הערבית, והוא דוגמה טובה למאמצים שאנשים יכולים לעשות כדי להשיג את המטרה הסופית לשרת את החברה בזכותו תרומה להוראת השפה העברית, האתר נושא מורשת חינוכית רבת ערך, וראוי לחגוג ולכבוד מצד הקהילות שהוא משרת.
במהלך יום השפה העברית
היום הזה התחיל בתחנות בחצר בית הספר לכיתות ג’ תחת הכותרת “מקצועות” הוא כלל שלוש תחנות: מגן דוד אדום, כבאי וקרן קית, הציגו את המכונות והציוד בהם הם משתמשים במהלך מקצועם , ונתן הסבר מפורט על מקצועם בעברית סקרנותם של התלמידים ושאלות רבות גם בעברית כללו תצוגות מחשב שהתלמידים הציגו בשיעורים באותו נושא.
שאר התחנות כללו משחקים חינוכיים כמו משחקי זיכרון, פאזלים, בינגו ותחרויות שונות הקשורות לנושאים שהם לומדים על פי תכנית הלימודים, בנוסף למשחקים בדקדוק עברי וסיפורים.
בסופו של יום הציגה קבוצת תלמידי כיתות ו’ הצגה בשפה העברית בהנחיית המורה לינה ראוי לציין כי בתי ספר רבים בארץ ובמדינות נוספות פועלים לפיתוח התהליך החינוכי באמצעות משחקים , וישנן שיטות נוספות שבית הספר יתרגל בעתיד מנהלת בית הספר, סמאהר אבו שרקייה, הודתה והעריכה את המורים על היום המיוחד הזה ועל המאמץ הגדול להכין יום כזה צוות המורים ללמוד דרך משחק ובכל דרך אפשרית שעוזרת לתלמיד ליהנות מחינוך.
מאפייני אתר האינטרנט של טאהא חוסיין בשפה העברית
אתר האינטרנט של טאהא חוסיין בשפה העברית נבדל בכמה מאפיינים, כולל:
- קלות גישה: ניתן לגשת לאתר בקלות באינטרנט, ואין צורך להירשם או לשלם כדי לגשת לשיעורים וחומרים חינוכיים.
- גיוון שיעורים: האתר מגוון את השיעורים החינוכיים שהוא מציע, שכן הוא מציע ללומדים שיעורי עברית חינם למתחילים, בינוניים ומתקדמים, לרבות הוראת דקדוק, אותיות, מילים ומשפטים.
- עדכון רציף: האתר מתעדכן כל הזמן ומתווספים חומרים ולקחים חדשים, מה שהופך את האתר לנייטרלי באופן רציף.
- פשטות העיצוב: האתר מאופיין בעיצוב פשוט וקל לשימוש, בו המשתמשים יכולים למצוא בקלות את החומרים והשיעורים החינוכיים הנדרשים.
- מערכת הערכה: האתר מכיל מערכת הערכה המכסה היבטים של דקדוק, אוצר מילים ומשפטים בסיסיים המשמשים בשפה העברית.
- הוא מציב את האלפבית העברי ברמה הראשונה: האתר מציג את האלפבית, האותיות והמילים השונות ברצף, מה שהופך את לימוד השפה העברית לקל ויעיל יותר.
- תכנים חינוכיים בחינם: האתר נחשב לאחד המשאבים החינוכיים הטובים ביותר להוראת השפה העברית באינטרנט, ובנוסף למתן תוכן זה בחינם, אפשרות לקבל השכלה חינם למתחילים וללא מומחים.
ככלל, אתר השפה העברית של טהא חוסיין מתאפיין במתן תכנים חינוכיים בחינם בצורה קלה ומאורגנת, והוא נחשב לבחירה אידיאלית לכל המעוניינים ללמוד את השפה העברית בקלות וללא כל הגבלה.
האם טאהא חוסיין הקל על החדירה הציונית למצרים?
אוואטיף עבד אל רחמן מאשרת שרעיון הספר העסיק את מוחה במשך שנים, כאשר נחרדה מחוסר המודעות בקרב הדורות החדשים לאופי הסכסוך הערבי-ציוני, ההיסטוריה והמרכזיות של הסוגיה הפלסטינית, ההתפתחויות, המציאות של הפרויקט הציוני והקונפליקט הקיומי בין הפרויקט הזה לבין הפרויקט הלאומי הערבי.
אווטף עבד אל רחמן מחזיק בהסכמי קמפ דייוויד, שחנך סאדאת ב-1978, אחראי לסטייה מהדרך הנכונה להתמודדות עם אתגרי העבר לאחר קמפ דיוויד, היו לכאורה הסכמי פיוס רבים עם ישראל, כולל הסכמי אוסלו ב-1993 והסכם ואדי עראבה עם ירדן בשנת 1994 אווטף מציין שהמסוכן ביותר מה שנבע מהסכמים אלו הוא הניסיונות הציוניים לעצב מחדש את נפשם ומצפונם של הדורות החדשים על ידי הסתרת עובדות היסטוריות וקבועים לאומיים, בין אם הם קשורים לתנועה הציונית והן פרויקט ההתיישבות של עקירתו בפלסטין, או קבועים לאומיים בעולמנו הערבי.
המחברת שמה את האצבע היכן טמונה הסכנה כאשר היא מזכירה בספרה כי תוכניות הלימודים של ספרי הלימוד המצריים, החושפות את השינוי הזה במודעות של דורות חדשים לגבי הציונים והנושא הפלסטיני, מעידות על כך שהחוקר הישראלי אופיר וינטר ערך מחקר.
שכותרתו “שלום עם ישראל בספרי בית ספר” “והשוואת השינויים שחלו בין העידנים של מובארק וסיסי” ופרסמה אותו בכתב העת לדוחות אסטרטגיים אפריל-מאי 2016, שהונפק על ידי המכון למחקרי ביטחון לאומי באוניברסיטת תל אביב החוקר הישראלי קבע כי תוכניות הלימודים החדשות הציגו את ישראל כמדינה ידידותית ולא כאויב, ולא התייחסו למלחמות מצרים ולחלליה כמו כן, נמחקו, כגון הכרה בזכויות הלגיטימיות של העם הפלסטיני, ותפקידה המרכזי של מצרים בתמיכה בהם.
שאלות גדולות ללא מענה
אוואטיף עבד אל רחמן סוקר את הסכמי השלום שנחתמו עם ישראל, על פי תנאי הסדר השלום שיזם סאדאת ונמשך בתקופת מובארק על פני תקופה של 30 שנה ועדיין נמשך לאחר המהפכה של 25 בינואר 2011 המחבר מזכיר כי מצרים הקריבה אלפי אנוסים להגנה על זכותה להגן על גבולותיה ועל ביטחונה הלאומי, אולם נסיגתה מיעד אסטרטגי זה ויציאתה ממעגל הסכסוך הערבי-ישראלי על ידי חתימה על הסכמי הפיוס וכניעה לאמריקני-ציוני.
לתנאים היו השפעות הרות אסון על המצב המצרי, הפלסטיני והערבי הכולל, ומעלה מספר שאלות, ביניהן: מה השיגה ההסדר הן לסוגיה הפלסטינית והן לביטחון הלאומי המצרי? האם הצליחה מצרים, 37 שנים לאחר חתימת קמפ דיוויד, לשמור על ריבונותה המלאה על סיני, במיוחד לאחר שחתמה בינואר 2009 על הסכם הביטחון עם ישראל ואמריקה, המאשר כי למצרים אין ריבונות מלאה על אדמת סיני, טריטוריאלית. מים ומרחב אווירי?
יהודים במצרים
עבד אל רחמן שופך אור על נוכחותם של יהודים במצרים, תוך שימוש במקורות היסטוריים שהתחקו אחר נוכחותם לשנת 1650 לפני הספירה, אז עלו לשם יעקב ובניו, וחלקם התיישבו באזור פאיום, לאחר הסתלקותו של הנביא משה רבנו ממצרים בשנת 1300 לפני הספירה, לאחר החלק ההיסטורי הזה, באופן מעניין, המחברת קופצת למפה החברתית והעדתית של היהודים בתחומי יצוא הכותנה ובתחומים אחרים, ולבסוף בעלי מלאכה קטנים, רוכלי רחוב והיהודים העניים.
תחושותיו של עבדול רחמן מתמקדות גם בתפקידם הכלכלי של היהודים במצרים, ובתרומותיהם להקמה ולניהול של בנקים, חברות ביטוח וחברות קרקע חקלאיות, שאותן פעלו לבעלותם, לנצלם ולהעלות ספקולציות בהן, ולמימון פרויקטים כלכליים ניהולם של בנקי אשראי ומשכנתאות.
אווטף חושף כיצד הפעילות הבנקאית של הבנקים מוסירי, סוואריס ונדל”ן מצרי, אחד הבנקים היהודים הוותיקים במצרים, גרמה למשבר הפיננסי החמור במצרים בשנת 1907, כתוצאה מכך שהבנקים הללו מימנו ספקולציות בקרקעות חקלאיות ובבנייה.
אדמות, שהביאו להפקעת חקלאים מצריים רבים בה, אוואטיף עבד אל רחמן מדבר על תפקידם המסוכן של אינטלקטואלים יהודים במצרים, שניסו לעקוף ולגשת לסופרים וסופרים מצריים גדולים, כדי לזכות באהדתם לעניין הציוני הם הצליחו לזכות באמונם של טאהא חוסיין, מוחמד חוסיין הייקל, אל-אקאד ולוטפי אל-סייד.
אווטף עבד אל רחמן סיהם מותח ביקורת על טאהא חוסיין, כשהוא אחראי להתעלמות מהנושא הפלסטיני, ביותר ממקום אחד, ואף מאשים אותו בכך שהוא אחד מכלי חדירתה של הציונות למצרים מציין כי דיקן הספרות הערבית פיקח על א עבודת דוקטורט בשם “ההיסטוריה של היהודים במדינות ערב” בתקופות הפרה-אסלאמיות והופעת האסלאם” מאת תלמידו של טאהא חוסיין, החוקר היהודי ישראל וולפנזון, שהפגין במכתבו את עליונותם של היהודים על הערבים אווטף גם מציין שהעיתונות היהודית הקיפה את טאהא חוסיין בעניין הברור שלה, במיוחד כשהוחזר לאוניברסיטה לאחר הרחקתו ממנה, שכן אחד האינטלקטואלים היהודים תרגם את הספר “ימים” לעברית.
אווטף מדגיש גם את ביקורו של טאהא חוסיין בבתי הספר הקהילתיים הישראלים באלכסנדריה ב-1944, ואת מתן הרצאה בבית הספר הישראלי, שבה התייחס ליחסם של היהודים לספרות הערבית אולי מה שאוואטף מתייחסת אליו נופל בספרה הכותרת של נסיבות העידן, ולכן אני, כקורא הספר, לא יכול לגנות את מעשיו של טאהא חוסיין באותה תקופה סוגיית הנורמליזציה עם הישות הציונית לא עלתה בבהירות זו כעת, אבל רגשותיו של עבדול רחמן מרגשים קדימה בעוצמה רבה יותר, ולהפריך את הטיעון הזה, שכן הוא מגלה שטהא חוסיין קיבל תקיפה בעיתונות הערבית בגלל ההרצאה הזו, ושהעיתונות היהודית קמה להגן עליו, מה שאומר שמאג’ילי, דיקן הספרות הערבית, גינה זאת. הרצאה וביקור.